הורים רבים ממתינים בכיליון עיניים לסיום החופש הגדול, כשהילדים חוזרים למסגרות והשגרה עושה סדר בלו״ז. אבל יחד עם תחילת ספטמבר, חוזר לשיאו גם אחד המטרדים התחבורתיים הגדולים של מערב ראשון לציון – הפקקים בציר משה דיין וביציאות מהעיר. במשך רוב אוגוסט אפשר היה לחצות את הציר בקלות יחסית, אך עתה, עם החזרת העובדים, הסטודנטים והתלמידים לכבישים, הכביש הזה שב והופך למוקד עומס בלתי פוסק.

ציר משה דיין, ובעיקר המקטע שבין קניון הזהב, הסינמה סיטי ומחלף משה דיין, מהווה חיבור אסטרטגי בין מערב ראשון לציון לנתיבי איילון (כביש 20) ולכביש 431. דרך הציר הזה חולפת תנועה מקומית, אזורית ובינעירונית, ובשנים האחרונות האזור שסביבו נמצא בתנופת פיתוח מואצת – שכונות חדשות, מרכזי מסחר, תחנת רכבת פעילה ומתחמי עסקים. כל אלה מוסיפים נפח עצום של כלי רכב.

לפי מדידות לא רשמיות המבוססות על אפליקציות ניווט ועדויות נהגים, שעות העומס מייצרות פערים דרמטיים בזמני הנסיעה. חציית צומת משה דיין בשעת בוקר צפופה עשויה להימשך כ-25 דקות ואף יותר, עבור מרחק של פחות -200 מטרים. נסיעה ממתחם הסינמה סיטי אל המחלף, שאורכת בשעות רגועות כחמש עד שבע דקות, עלולה להתארך לעד שעה שלמה בעומס חריג. גם היציאה מהעיר לכיוון איילון צפון בשעה 07:45 הופכת למסע של עשר עד חמש־עשרה דקות, במקום שלוש דקות בלבד בלילה.

העומס אינו אחיד לאורך היום. הבוקר, בין שבע לתשע, הוא פרק הזמן הצפוף ביותר, עם שיא בין 07:30 ל-08:30, בעוד שבערב, בין 16:30 ל-19:00, נשבר שיא נוסף, לרוב בין 17:00 ל-18:30. ימי ראשון בבוקר וחמישי אחר הצהריים בולטים בעומסים כבדים במיוחד, אך גם שישי בבוקר לא חף מהפתעות.

מעט יציאות ראשיות

הסיבה לפקקים אינה נעוצה רק בגיאומטריה של הכביש או במספר הנתיבים, אלא בעיקר בעבודות תשתית רחבות היקף שמבוצעות בו זמנית על ידי כמה גורמים. הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, שדרוג המחלף והקמת גשר הולכי הרגל למתחם האלף – כל אלה כרוכים בצמצום נתיבים, הסטות תנועה ולעיתים חסימות מוחלטות. חלק מהחסימות הללו מתבצעות בסופי שבוע או בשעות הלילה, אך השפעתן ניכרת גם בשעות היום, בעיקר כשנהגים מוסטים לצירים חלופיים שאינם ערוכים לקלוט את כמות הרכבים הזו.

לצד העבודות, מערב ראשון נשען על מעט יציאות ראשיות, מה שהופך כל שיבוש – גם הקטן ביותר – לטריגר לעומס כבד. דוחות רשמיים מציינים שאין כיום נתונים מצטברים על זמני המתנה ממוצעים בציר הזה, אך הנתונים הלא רשמיים משקפים מציאות ברורה: בשעות הלא נכונות, זמן הנסיעה עלול להתארך פי עשרה ואף יותר.

כאן כדי להישאר

ומה צופן העתיד? בטווח הקצר, אין בשורה מהפכנית. העבודות הגדולות צפויות להימשך עוד שנים אחדות, והעומסים יישארו חלק מהנוף. עם זאת, פרויקטים שכבר נמצאים בביצוע – כמו פתיחת יציאות חדשות במתחם ה-1000, כוונון רמזורים ותגבור נתיבי העדפה לאוטובוסים, אמורים להקל במעט על השגרה. בטווח הארוך, יש לא מעט סיבות לאופטימיות זהירה: הקו הירוק של הרכבת הקלה, חיבור מסילת רכבת בין תחנות “ראשונים” ו”משה דיין” ושילוב קו M1 של המטרו ברשת התחבורה המטרופולינית. כל אלה, אם יעמדו בלוחות הזמנים, צפויים להפחית את התלות ברכב הפרטי ולהפוך את הנסיעה בציר הזה לחלקה בהרבה.

עד אז, תושבי מערב ראשון והנוסעים דרכו ימשיכו להיאבק בשעון, לתכנן את היציאות מהבית בתיאום עם שעות השיא, ולעקוב בזמן אמת אחרי דיווחי התנועה. החופש הגדול אולי הסתיים, אבל הפקקים במשה דיין כאן להישאר – לפחות עוד כמה שנים טובות.