רם כהן, בן 44, יליד ותושב חולון, הוא בעל משרד פרסום מצליח ואומן שהיצירות שלו מוצגות בגלריות ברחבי הארץ ואירופה.

באמנות שלו הוא משלב בין מציאות לדמיון בעזרת בינה מלאכותית ובזמנו הפנוי הוא אוהב לדמיין וליצור תמונות צבעוניות ושמחות בהשראת העיר חולון ותושביה.

“מגיל מאוד צעיר אני מחובר לעולם היצירה, האומנות והדמיון”, הוא מספר, “הייתי ילד עם הפרעת קשב, חשבו שאני בעייתי ושובב, אבל היום אני מבין שזו המתנה הכי גדולה שלי. למדתי לרתום את יכולות הדמיון שלי לעולמות התוכן והפרסום”.

רם החל את דרכו במשרדי הפרסום הגדולים בארץ, והיה שותף לקמפיינים מוכרים. לפני כשבע שנים וחצי יצא לדרך עצמאית, ופתח משרד פרסום דיגיטלי המתמקד בשילוב טכנולוגיה ביצירת תוכן שיווקי וקריאייטיבי.

לפני כשנתיים החל לפרסם את יצירותיו בקבוצות הפייסבוק של חולון, תוך שהוא מציג את העיר בזווית חדשה, דמיונית אך ריאליסטית, מלאת חיים, צבע ודמיון: “ראיתי שכותבים דברים פחות טובים על העיר, ורציתי להראות את הצד היפה שבה. המטרה שלי היא לשמח אנשים, להעלות להם חיוך ולהעצים את הטוב”.

מרענן את העיר באמצעות דמיון. הדמיה בינה מלאכותית: רם כהן

התגובות לא איחרו לבוא. כל פוסט שלו זוכה לעשרות ואף מאות תגובות ולייקים. “אנשים אומרים לי שזה מדהים, שהם מתרפקים על היצירות ונסחפים איתי בחלומות”.

העירייה כבר הביעה עניין בעבודותיו, אך לדבריו, בשלב זה עוד לא יצא פרויקט ממשי לדרך: “בעיניי זה רק עניין של זמן והתמדה. כשרוצים לעשות שינוי – התמדה זה הדבר הכי חשוב”.

כהן שואב השראה מהילדים שלו, בני 10 ו-13, מהרחוב ומהחיים בעיר. כך למשל, הפוסט הראשון שפרסם עסק בשטח הריק ליד המדיטק ברחוב גולדה. “כל פעם שהלכתי שם דמיינתי מה אפשר לעשות בשטח הריק. אז הוספתי בריכה ציבורית, שתתחרה בבריזה”.

חולם על בריכה בגולדה, הדמיה בינה מלאכותית: רם כהן

ברוח זו נולדו שלל פרויקטים דמיוניים נוספים: פארק שעשועים בחולות ח’ 370, מזרקה מחודשת בפילבוקס, עיצוב מחודש לקולנוע רינה האהוב עליו מילדות, ואף פארקים שלמים כמו “פארק דאלי” – פארק משחקים בהשראת סלבדור דאלי.

השדרוג למזרקה בפילבוקס, הדמיה בינה מלאכותית: רם כהן

כהן שם גם דגש רב על הכלה, קהילה וקבלת האחר. הוא יצר פארק מונגש לילדים עם צרכים מיוחדים, עם מתקנים מותאמים לכיסאות גלגלים, ונדנדה המתחברת לכיסא, מתוך רצון להעניק שוויון ושמחה לכולם.

החשיבה הקהילתית שלו לא עוצרת שם: הוא הגה את “פארק הכלב” – פארק משחקים עם מתקנים בצורת כלבים חמודים, כדי לסייע לילדים לפחד פחות מכלבים, וגינת משחקים שכולה ירקות, המעודדת ילדים להיחשף לפירות וירקות דרך משחק.

חושב על הקהילה: גינת כלבים וגינה לילדים עם כיסאות גלגלים, הדמעה בינה מלאכותית: רם כהן

הופך את המטרד ליצירה

ברוח האופטימיו והשמחה כהן התמקצע בלקחת את הבעיות העירונית ובעזרת דמיון להפוך אותן ליצירה שמעלה חיוך. אחרי שנחשף לתלונות רבות על צואת כלבים ברחובות ובגינות, הוא החליט ליצור מכונת פרסים שמתגמלת את מי שאוסף אחר כלבו ולעודד אצת התושבים לשמור על ניקיון העיר.

את הקורקינטים הצהובים שהפכו למטרד של ממש בעיר הוא התיך בדמיונו ויצר מהם שלל דברים שיכולים לשמש את תושבי העיר כמו ספסלים ומתקני שעשועים.

מצא שימוש ראוי לקורקינטים שמטרידים את העיר, הדמיה בינה מלאכותית: רם כהן

כהן לא מתכוון לעצור. הוא ממשיך לחלום, לעצב ולשתף: “אני בעד להראות את החיובי והיפה. זה כיף לחלום ולדמיין. אנשים כמעט לא חולמים יותר – וחבל”.

רם כהן הוא האיש שמוכיח שעם קצת דמיון, אהבה לעיר והתמדה – אפשר לצבוע את המציאות בגוונים חדשים ומי יודע, אולי בעתיד הדמון יהפוך למציאות חדשה בעיר…

גינות ציבוריות מלאות דימיון, העירייה תרים את הכפפה? הדמיה בינה מלאכותית: רם כהן