שנת הלימודים מתקרבת והמקומון הדיגיטלי, מרחב אונליין, ממשיך לתת במה לאנשי החינוך הפועלים באזורנו.

תכירו את נשות החינוך של חולון – גננת בחינוך המיוחד, מורה ומנהלת.

השלוש סיפרו על האתגרים, המשנה החינוכית, ההכנות והאיחולים לשנת תשפ”ו.

רוית בקרמן

רוית בת ה-48 היא תושבת חולון ודמות ותיקה בחינוך העירוני. לפני כשבועיים מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר “רביבים”, לפני כן ניהלה את “שער האריות” במשך שש שנים.

במהלך השיחה רוית צוחקת ומודה שהיא יודעת לנהל בתי ספר רק במצבי חירום ולא בשגרה, שכן חצי שנה אחרי שמונתה למנהלת בפעם הראשונה פרצה הקורונה ומאז כולנו יודעים את ההמשך.

מה האתגר המרכזי בניהול בית ספר?

“האתגר המרכזי הוא כח האדם – יש קושי מאוד גדול למצוא מורים, במיוחד באזור המרכז”.

איך את מנסה להתמודד עם הבעיה הזאת?

“גייסתי סטודנטיות להוראה שייתנו חיזוק לצוות בית הספר ובמקביל אני פועלת תמיד לשימור כח האדם הקיים, אני דואגת לרווחת המורים”.

את מרגישה שדווקא בשנתיים האחרונות יש שוני ביחס כלפי צוותי ההוראה?

“האמת שכן, יש יותר הערכה מצד ההורים והתלמידים. אנחנו מעניקים יציבות שנותנת כח גם לקהילה עצמה”.

הכח מגיע משני הכיוונים, היא מודה, ב-7 לאוקטובר רוית הייתה צריכה לנהל את הפחדים של כולם – מורים, הורים ותלמידים, תוך שהיא מתמודדת עם הפחדים הפרטיים שלה, שנובעים בין היתר מגיוס בנה הצעיר למילואים.

“כשאני נכנסתי עם המורים לשיעורי זום והייתי מתלבשת ומתאפרת לבית הספר, זה נתן לי כח ואנרגיה שהדברים יהיו טובים יותר. ההורים והתלמידים היו צריכים ממני כח, אבל הם גם העניקו לי המון כח בחזרה”.

את מרגישה את השפעת המלחמה על התלמידים הצעירים?

“בוודאי – יש עלייה בקשיים הרגשיים אצל ילדים בשנתיים האחרונות ובכללי אנשים והורים הפכו להרבה יותר קצרים וחסרי סבלנות, גם בסיטואציות יומיומיות.

אני חושבת שהקשר של המורים והתלמידים הפך לקריטי בימים אלו. המחנכת חייבת לדעת אם אבא במילואים, אם נפל טיל בשכונה, אם הילד ומשפחתו מפונים. התפקיד שלנו זה לייצר מקום בטוח ומצד שני גם מקדם”.

מה הכי כיף בניהול בית הספר?

היכולת להשפיע ולשנות. המדינה שלנו נמצאת בקוטביות מאוד גדולה ואני פועלת להנחלת ערכי האחדות. גם לראות ברק בעיניים של מורה שהצליחה לעשות שינוי עם ילד או תלמיד שהצליח לעשות משהו שהתקשה בו – זה השכר האמיתי שלנו”.

מה את מאחלת לשנה החדשה?

“שתהייה לנו שנה שגרתית – זה הדבר הכי יציב ובריא. וכמובן שהחיילים יחזרו בריאים בגוף ובנפש ושהחטופים ישובו הביתה”.

שירן שהרבני

שירן שהרבני רק בת 25 אבל כבר 7 שנים שהיא חלק ממערכת החינוך בתפקידים כאלו ואחרים. בשנתיים האחרונות היא קיבלה לידיה את ניהול גן התקשורת בעיר “גן גלים”, שעבר משכונת נאות רחל לבן גוריון ויקבל אליו השנה ילדי ט.ט.ח. בגן היא תקבל את הילדים ביחד עם הסייעות ורדה דמתי ואלינור ברוכים.

איך מתכוננים לתחילת שנה?

“יש המון היבטים להערך אליהם. החודשים הראשונים בגן תקשורת מאופיינים בהסתגלות. הרבה ילדים מגיעים לגן גיל הזה אחרי שהיו בבית או במסגרות פרטיות וכאן ההתנהלות היא אחרת וצריך להסתגל לשגרה”.

למה בחרת דווקא בחינוך המיוחד?

“מתוך אהבה ענקית לילדים המיוחדים ורצון לעשות שינוי, תחושת שליחו עצומה להעניק להם כלים להתפתח, לממש את הפוטנציאל שלהם ולהשתלב בחברה”.

מה האתגר הכי גדול בעבודה שלך?

“העבודה עם ילדים שיש להם צרכים מאוד שונים אחד מהשני. יש גן שמורכב מכל מיני רמות וצרכים שונים וכל ילד הוא עולם ומלואו. אני ואנשי המקצוע מכינים תכנית עבור כל ילד  – זה דורש יצירתיות, גמישות ושיתוף פעולה”.

מה הכי כיף העבודה שלך?

“דווקא הדברים הקטנים הכי מרגשים – כל שמחה מצד הילדים וכל התקדמות שלהם”.

טיפ להורים שילדיהם נכנסים לראשונה לגן?

“המעבר לגן עירייה ובמיוחד לגן תקשורת הוא לא תמיד פשוט – יש הרבה חששות ולבטים. ההמלצה היא להכין מראש את הילד – לכו איתו לגן ותראו לו אותו, תראו לו תמונות של הגן והצוות ובעיקר – שדרו בטחון ורוגע, לכולנו יש מטרה אחת משותפת והיא קידום הילד”.

מה את מאחלת לקראת השנה החדשה?

“שנה של שגרה מבורכת מלאה בעשייה ובהתפתחות משמעותית”.

אילנית עטבאי

כבר 25 שנה שאילנית מגיעה כל בוקר לבית ספר “משה שרת” בחולון מביתה שבראשון לציון. אילנית היא מחנכת של כיתות א’ וגם מנהלת שכבת א’-ב כבר מעל עשור.

אילנית, אמא וסבתא בעצמה, היא גם מדריכת הורים מוסמכת: “עשיתי את התעודה מתוך הצורך בשטח, רואה שיש שינוי בין הדורות. ההורים היום עובדים יותר שעות בחוץ, תשושים יותר, מצב מדיני לא פשוט. אלו דברים שצריך לקחת בחשבון גם בתוך ההוראה והעבודה עם התלמידים”.

ומה הכי כיף בלהיות מורה בכיתה א’?

“יש קסם מיוחד בכיתה א’. אני מקבלת בתחילת השנה ילדים רכים, עדינים ותמימים לאט לאט הם הופכים לתלמידים. מילד שתלוי באחר לילד שנפתח בפניו עולם חדש והוא יכול להביע את עצמו, לקרוא ולכתוב. זה מרגש אותי”.

איך הילדים חווים את המעבר מהגן לכיתה?

“ילדים לא צריכים לשבת לאורך כל שעות היום וללמוד, אנחנו עובדים הרבה עם המרחב ויוצאים החוצה. יש גם גיוון בתוך מערכת השעות כמו שעת סיפור, אומנות, מפתח הלב, מחשבים – כל אלו מספקים התרעננות. התלמידים לומדים בקבוצות והמון דרך משחק. זה מקל על ההסתגלות”.

יש לך טיפ להורים שילדיהם עולים לכיתה א’?

“להיות קשובים לילד ולא לבטל אותו אם מביע חשש. להקשיב, לעזור, לעודד, שתפו אותם וספרו להם איך היה לכם בכיתה א’. להעמיק איתם בשיחה ולתת להם למצוא את הפתרונות בעצמם”.

מה תאחלי לשנה החדשה?

“שנה שגרתית ללא הפתעות מיותרות, שהילדים ישמרו על הילדות והתמימות שלהם, שנצליח להיות אי של שפיות עבור הילדים ושאצליח להנחיל להם ערכים, כאזרחי המחר – אהבת חינם, סבלנות, ערבות הדדית וחברות טובה”.