בשנים האחרונות אנשי צבא קבע, יוצאי הייטק ואקדמאיים נוספים בוחרים לעזוב את מסלול הקריירה שלהם לטובת הוראה, מתוך תפיסת שליחות. המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט מפעיל מגוון רחב של תוכניות ייחודיות להסבת אקדמאים להוראה המותאמות לאוכלוסיות שונות, חלקן בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות בפריסה ארצית.

התוכניות הללו מכשירות אקדמאים תושבי העיר בדגש על צורכי מערכת החינוך המקומית מתוך מטרה לשלבם כמורים במערכת החינוך המקומית.

סיון דואני

במשך 14 שנה סיוון דואני הייתה עורכת דין פלילית, אבל חוותה הרגשה של חוסר מיצוי: “חיפשתי קריירה חדשה עם משמעות שגם תאפשר לי להיות יותר בבית” משתפת סיון, שמסיימת בימים אלו את לימודיה בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה”.

את ההחלטה על ההסבה המקצועית היא קיבלה לאחר שיחה אקראית עם אימה, שהמליצה לה לפנות לתחום ההוראה, שאליו היא מרגישה חיבור טבעי. “נרשמתי כמעט בלי לתכנן. נכנסתי לזה בלב פתוח ואמרתי – נראה לאן זה לוקח אותי”.

את לימודיה היא שילבה עם עבודה בתיכון, שבו גם ביצעה את ההתנסות המעשית: “התלמידים יודעים שהייתי עורכת דין פלילית והביעו עניין רב בעולם המשפט. פניתי להנהלת בית הספר וביקשתי להרצות בפני התלמידים על תכנים שחשוב לי להנגיש לבני נוער כמו עבירות מין ברשת וחוק הסרטונים”.

סיון מסכמת: “כשהייתי עורכת דין טיפלתי בקטינים שעברו על החוק. מבחינתי יש בזה תיקון. למרות האתגרים הכרוכים במקצוע ולמרות הפער המשמעותי בשכר, אני מגיעה לתפקיד מתוך תחושת שליחות. מבחינתי התפקיד הוא גם להיות שם עבורם, להקשיב, לכוון”.

ליאת קנפו – שטרנליב

אחרי שנים ארוכות בעולמות של מספרים, מסמכים וניהול מוצר בדיגיטל של בנק לאומי, ליאת קנפו-שטרנליב הרגישה שמשהו חסר: “הבנתי שאני רוצה לעשות משהו אחר, מהלב. משהו שיש בו קשר, השפעה, משמעות. רציתי לקום בבוקר עם מטרה אמיתית”.

בימים אלו היא מסיימת את לימודיה בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה. על ההחלטה לעשות הסבה היא מספרת: “המלחמה טלטלה אותי. הרגשתי שאני רוצה לתרום לקהילה והבנתי שהייעוד שלי הוא להיות מורה למתמטיקה בתיכון, מקצוע שתמיד אהבתי”.

ההשראה לעולם החינוך הגיעה גם מהבית – שכן גם אימה וגם חמותה עבדו שנים במערכת החינוך. “כשעמדתי בפני כיתה – הרגשתי שזה טבעי. כאילו אני עומדת בפני הילדים שלי”, היא אומרת וממשיכה, “יש בזה משהו עוצמתי. זו דרך להשפיע ממש על חייהם של בני הנוער”.

עוד היא מספרת: “היום תלמידים הם דור של אינסטנט – הם רוצים להבין מיד, אין סבלנות. להבין איך מחזיקים כיתה, איך נוגעים בכל תלמיד, איך מתאימים את ההוראה – זה אתגר עצום. במיוחד בכיתות גדולות”.

מירב לויאן

אחרי עשרים שנה שבהן עבדה כמהנדסת תעשייה וניהול וניהלה צוות של 160 עובדים בחברה משפחתית העוסקת בשיווק מוצרים מיובאים, ולאחר חמש שנים אינטנסיביות כסטנדאפיסטית, מירב לויאן, בת 53, החליטה לשלב עיסוק נוסף ונכנסה לתחום ההוראה.

הבחירה במקצוע נבעה משילוב של חיפוש אחר יציבות תעסוקתית עם תחושת שליחות עמוקה. אירועי השבעה באוקטובר תפסו את מירב לויאן בעיצומה של הקריירה החדשה: “הייתי כבר מספר שנים סטנדאפיסטית ובבת אחת נמחקו לי כל ההופעות ביומן.

נכנסתי לתחום ההוראה מתוך צורך בביטחון תעסוקתי – אבל מצאתי כאן את הייעוד שלי. התאהבתי במקצוע, בכיתה, בתלמידים. אני מגיעה כל בוקר לבית הספר עם המון תשוקה, שמחה והומור”.

כיום היא מחנכת כיתה בבית ספר היסודי בן גוריון בראשון לציון, ומצליחה לשלב בין שתי הקריירות: מורה בבקרים וסטנדאפיסטית שמופיעה מספר פעמים בשבוע בערבים.

“יש לי את הזכות להצחיק. אני משתמשת בהומור גם בכיתה וזה מעודד אותם ללמידה”, היא אומרת, “סיימתי את השנה בתחושת סיפוק. בכיתה שלי היו הכי הרבה מצטיינים – וזה לא רק כי לימדתי טוב, אלא כי הם פתאום האמינו שהם מסוגלים”.

שני פלד

שני פלד עבדה 18 שנה בבנק לאומי: “כל בוקר קמתי בתחושת מועקה, כל לילה הלכתי לישון עצובה. ידעתי שזה לא המקום שלי”, משתפת בכנות “בחרתי בהוראה. מקום שבו מצאתי את מה שחיפשתי בקריירה החדשה – תחום שמביא איתו משמעות, רגש, עשייה שהיא באמת שלי”.

עם סיום לימודיה החלה שני ללמד כמורה מן המניין בתיכון נעמ”ת בראשון לציון – מוסד חינוכי לתלמידים על סף נשירה ממערכת החינוך.

“בחרתי במוסד חינוכי עם תלמידים עם קשיים ואני רואה בכך אתגר ועניין. חשוב לי להיות המבוגר שמאמין בהם, לראות את אלו שלרוב לא רואים. לא תמיד הם ייצאו עם תעודת בגרות, אבל הם יקבלו כלים, ערכים ותחושת מסוגלות”.

את האהבה שלה לילדים היא ספגה מהבית – אימה עבדה 40 שנים כגננת. לימודי ההסבה להוראה שילבו את לימודי חוג המתמטיקה שבהם החליטה להתמקצע בשילוב עם קורסים חדשניים שעסקו בשילוב בין גוף, נפש ולמידה.

“אי אפשר להתחיל ללמד גיאומטריה לפני שרואים את הילד באמת – רגשית ומנטלית. בהתנסות המעשית עם התלמידים שילבתי בשיעור יוגה, תרגול גופני ודיאלוג פתוח בתחילת שיעור. וזה שינה הכול”.