בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באופן חלקי עתירה של תושבת בת ים, שביקשה לבטל חוב ארנונה שהוטל על מחסן שבבעלותה בעיר. בית המשפט קבע כי העירייה לא נקטה במשך שנים בפעולות גבייה אפקטיביות, ולכן חלק ניכר מהחוב – המוערך במאות אלפי שקלים – התיישן.

העתירה עסקה במחסן בשטח של 42 מ”ר ברחוב רוטשילד בבת ים, שנרשם על שם אביה המנוח של העותרת. לטענתה, העירייה פעלה לגבות חוב ארנונה, מים וביוב בגובה של כ-1.2 מיליון שקל, שנצבר בין השנים 1991 ל-2005 – אך עשתה זאת רק לאחר שנים רבות של חוסר פעילות.

העותרת טענה כי העירייה השהתה את הליכי הגבייה, שלחה מכתבי דרישה בלבד, ולא נקטה בצעדים ממשיים לגביית הכסף, כך שחלק מהחוב התיישן. מנגד, העירייה טענה כי ננקטו הליכים שונים לאורך השנים, וכי החוב עומד כיום על כ-1.19 מיליון שקל.

השופטת הדס עובדיה קבעה בפסק הדין כי העירייה פעלה “באופן לא רציף וללא התמדה”, וכי לא די בשליחת מכתבי דרישה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. לדבריה, רק בשנת 2000 נרשמה הפעולה הראשונה לגביית החוב – תשע שנים לאחר שנוצר – ולכן יש לקבל את טענת ההתיישנות לגבי חלק מהסכומים.

בית המשפט הורה על ביטול הליכי הגבייה המנהליים לחובות שנצברו בין יולי 1994 לסוף 2002, וביטל את השעבודים על הנכס לתקופה זו. עם זאת, נדחתה טענת ההתיישנות ביחס לחוב מוקדם יותר (1991–1994), שלגביו ניתן פסק דין כבר ב-1995, וכן לגבי חוב נקודתי משנת 2018.