יש רופאים שמטפלים במחלה, ויש כאלה שמטפלים באדם. עבור ד"ר מאיר רוק, מומחה ברפואת משפחה של כללית, ההבדל הזה הוא כל מהות המקצוע.

ד"ר רוק, יליד 1947, נולד וגדל בחולון. לאחר שירותו הצבאי ביחידת הטכנולוגיה של חיל המודיעין, פנה ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב והמשיך ללימודי דוקטורט. אחרי שנות התמחות ועבודה בבתי החולים בחר לחזור לעיר שבה גדל ולהקדיש את חייו לרפואת הקהילה.

במשך למעלה מ-35 שנים ניהל את מרפאת פיארברג של כללית בחולון, השייכת למחוז תל אביב-יפו של כללית. לצד עבודתו כרופא משפחה מילא שורה של תפקידים ציבוריים ורפואיים, ובהם חבר במועצת העיר, ממלא מקום ראש העיר, יו"ר ועד רופאי מחוז תל אביב–יפו וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל. לאורך השנים גם התנדב במד"א, השתתף באירועי רב־נפגעים ועסק בקידום רפואת הקהילה.

למרות רשימת התפקידים הארוכה, כששואלים אותו מה חשוב לו באמת – הוא לא מדבר על תארים או על הישגים.

"אני רוצה שהמטופלים ירגישו שביקור אצל רופא הוא לא רק לקבל תרופה," הוא אומר. "רופא צריך להכיר אישית את המטופל, להסתכל עליו בגובה העיניים ולדבר אליו באנושיות. אני תמיד שואל את עצמי איך הייתי רוצה שיתייחסו אליי – כמו לחבר, כמו לבן משפחה. בשבילי זאת המשמעות של רפואת משפחה".

הקשר האישי הזה הפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהמרפאה. יש מטופלים שכבר קוראים לו "רוקי", ויש משפחות שלמות שהוא מלווה כבר עשרות שנים.

"אני מטפל כבר בדורות שלמים," הוא מספר בחיוך. "סבתא, אחר כך הילדים, והיום גם הנכדים. הם מוסרים דרישת שלום אחד מהשני. אלה רגעים שמזכירים לי למה בחרתי במקצוע הזה".

לדבריו, רפואת משפחה היא הרבה מעבר לאבחון מחלה: "אנשים באים אליך ותולים בך את יהבם. הם שופכים את הלב ומצפים שתכוון אותם. האחריות גדולה מאוד. היכולת להקשיב, להשפיע ולעזור – זו החוויה הכי גדולה שלנו כרופאים. רפואה היא קודם כול עולם של נתינה".

במהלך השנים היה שותף גם לעיצוב רפואת המשפחה בכללית. הוא גאה במיוחד להיות חלק ממחוז תל אביב, שאליו שייכת מרפאת פיארברג.

"מחוז תל אביב של כללית הוא בעיניי אחד המחוזות הטובים והמצוינים ביותר בארץ", הוא אומר. "זכיתי לעבוד לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שתמיד שמו את המטופל במרכז. אני גאה להיות חלק מהמערכת הזאת".

על ההודעה כי נבחר לקבל את אות יקיר העיר חולון הוא מספר בענווה: "ראש העיר שי קינן התקשר אליי באמצע ישיבה כדי לבשר לי באופן אישי. התרגשתי מאוד, אבל אני לא עושה את העבודה הזאת בשביל פרסים או כבוד. זו הערכה מהעיר שבה נולדתי, גדלתי וגידלתי את המשפחה שלי".

ואם יש רגע אחד שנצרב בזיכרונו יותר מטקס ההוקרה עצמו, הוא דווקא לא התרחש על הבמה:  "הכי ריגש אותי לראות את תשעת הנכדים שלי מחכים לי עם פרחים. זה רגע שלא אשכח."

בסיום השיחה הוא מבקש להעביר מסר פשוט, שמלווה אותו כבר עשרות שנים – "כל אחד יכול לתרום משהו קטן לעיר שלו. בסוף כל המעשים הקטנים מתחברים לעשייה גדולה אחת. תהיו נאמנים לעיר שלכם, לאנשים שלכם ולדרך שלכם."

ד"ר מאיר רוק עם תעודת יקיר העיר, צילום: פרטי